תוספות יום טוב על משנה זבחים ד׳:ב׳

מהדורה: משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913

מקור משנה זבחים ד׳:ב׳
2 כָּל הַנִּתָּנִין עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, שֶׁאִם חִסַּר אַחַת מִן הַמַּתָּנוֹת, לֹא כִפֵּר. לְפִיכָךְ, אִם נָתַן כֻּלָּן כְּתִקְנָן וְאַחַת שֶׁלֹּא כְתִקְנָהּ, פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָרֵת:
פירוש תוספות יום טוב על משנה זבחים ד׳:ב׳
2 כל הנתנין על מזבח הפנימי. דלא כר"ש דמתניתין ד':
3 שאם חסר אחת כו' לא כפר. פי' הר"ב דבפר העלם דבר כתיב ועשה לפר וגומר ומקרא שא"צ הוא. שהרי כל עבודותיו נתפרשו בו חוץ מיותרת הכבד ושתי הכליות שהוא צריך ללמוד מפר כהן משוח האמור למעלה הימנו. והא ליכא למימר דלהכי הדר ואקשינהו להא מלתא דהאי קרא כתיב ביה כפרה וכפר עליהם וגו'. ואימורין לא מעכבי כפרה אלא כולי' לדרשא כו' רש"י. ובברייתא ועשה לפר זה פר יה"כ. כאשר עשה לפר זה פר כהן משוח. החטאת אלו שעירי עבודה זרה שמכפרין על עבירות מצוה ידועה וכתיב לו למעוטי שעירי רגלים ושעירי ר"ח שאין מכפרין על עבירות מצוה ידועה אלא על טומאת מקדש וקדשיו שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף כדאיתא בפ"א דשבועות מ"ד ועיין בפירוש משנה א"ב דפרק דלקמן:
4 שאם. הר"ב העתיק אם. והיא גירסא נכונה:
5 ואין בו כרת. פירוש הר"ב שאין מפגלים בחצי מתיר עיין בראש וסוף פ"ב דמנחות: